שטיח שהוא סיפור
הרומן שלי עם שטיחי "בז'ה פלור" החל לפני כחצי שנה.
זוג מקסים מקיבוץ גבעת ברנר פנה אלי בבקשה לעצב מחדש את ביתו.
הבית היה בעברו בית הילדים. בית חד קומתי וקטן בחלק הישן של הקיבוץ.
התחלנו בתהליך.
אני בעבודה. הבית בגבעת ברנר
קינוח מנצח
אני בעבודה. הבית בגבעת ברנר
היה ברור לכולנו שיש לשמור על הצביון של הבית, שכן בעיני על פנים הבית להיות קשור לסביבה בה הוא נמצא.
בשל השורשים הקיבוציים של בעלת הבית, הוחלט כי הקונספט העיצובי יהיה ארץ ישראלי.
ומהו עיצוב ארץ ישראלי? זו כבר שאלה של אינטרפרטציה עיצובית.
תשאלו מספר מעצבים מהו עיצוב ישראלי בעיניהם ותקבלו מגוון רחב של תשובות.
בעיני עיצוב ישראלי נשען על חומרים טבעיים כעץ ואבן. עיצוב חם, צבעוני במידה, כאשר בפלטת הצבעים נמצא צבעים חמים מגווני הדבש, ירוק זית, אדום יין בשילוב צבעים משלימים.
פלטת הצבעים שלי לעיצוב ישראלי. באדיבות נירלט
גורם חשוב נוסף בעיצוב ישראלי הוא הריצוף. רצפת אבן מעניקה תחושה של בית חם (אם כי ריצוף הפורצלן של היום מגיע בשלל עיצובים מרהיבים המחקים את האבן בצורה נפלאה), ואריחים מצוירים כבבתי יפו העתיקים הם בעיני תמצית הישראליות.
.jpg)
לוח ההשראה לפרוייטק גבעת ברנר. שימוש בחומרים טבעיים,
פלטת צבעים ארץ ישראלית ושטיחי "יש מאין".
עיצוב: רוית רוד
בביתם של הזוג קיימת רצפת שומשום ישנה מאוד. אך מפאת חוסר תקציב הוחלט כי לא נחליפה, אלא נלטש אותה ונשזור שטיחים מאריחים מצוירים בכניסה ובמטבח.
בשלב החיפוש אחר החומרים המתאימים, נתקלתי באתר בשם "יש מאין".
נדהמתי לגלות כי מיה קוניבסקי, מעצבת רב תחומית והיוצרת של קונספט"יש מאין", מעצבת שטיחים להם היא קוראת "בז'ה פלור" – ובתרגום מפורטוגזית- מנשק הפרחים. מאיה מתארת את השטיחים הללו כנשיקה למרחב בהם הם מונחים.
שטיחי "בז'ה פלור" בצורתם הגאומטרית, מדמים את אותו ריצוף של פעם.
הם עשויים מוינולאום (ויניל+ לינולאום), ויתרונם בכך שאינם מחליקים,וניתן לנקותם בעזרת סמרטוט לח.
אין לתאר את תחושת הסיפוק שחשתי כאשר מצאתי את המוצר הנפלא הזה.
ריצוף מאויר אינו מוצר זול, וכסטייליסטית לעיצוב הבית חשוב לי מאוד להקפיד לא לחרוג מהתקציב שלקוחותיי מעמידים בפני.
המוצר הזה מהווה חלופה ראויה ביותר לאריחים המצוירים במידת הצורך.
גם בפרויקטים נוספים השטיחים הללו יככבו בסטיילינג של הבית.
ועכשיו גם אצלי! התלהבותי הרבה גרמה לי לרכוש אחד שכזה לעצמי, והתוצאה מרהיבה בעיני.
ה"בז'ה פלור" שלי. צוף לבן. צליום: רוית רוד
ה"בז'ה פלור" שלי. צוף לבן. צליום: רוית רוד
ישנם גדלים וצבעים שונים, במחירים שונים. אני בחרתי לי באחד קטן שיקשט את המטבח ויגן על רצפת האבן מפני מים מתחת לכיור.
זו בהחלט יכולה להיות מתנה נפלאה לשנה החדשה. היא אמנם לא מתאימה לכל בית ולכל סגנון, אך למי שמתחבר לסגנון הארץ-ישראלי של פעם, זו מתנה שבהחלט תשמח את אותה מארחת/אמא/חמות… שאוהבות את הסגנון.
אז קדימה, פנקו את עצמכם ויקירכם במתנה שהיא סיפור.
מה בין מנה אחרונה להום סטיילינג?
אני מאוד נהנית לארח, ומארחת חברים ומשפחה לעתים קרובות. כשם שאני מקפידה על עיצוב השולחן, אני מנסה בכל פעם להפתיע עם מנה מיוחדת, חדשה ואסתטית. גם המנה עצמה וגם אופן ההגשה הם חלק מעולם העיצוב שלי.
אני זוכרת את ספרי הבישול והאפייה של אימי כשהייתי ילדה- רות סירקיס- מהמטבח באהבה ומהמטבח בהנאה, עוגות לכל עת ועוגות ועוגיות.
זכרון ילדות ממטבחה של אימי. מעלה חיוך
אלה היו הכוכבים בכל מטבח ישראלי באותה עת. חברותיה והיא היו נוהגות להחליף רשמים לגבי המתכונים המוצלחים, ואימי נהגה לדרג כל מתכון – הייתה רושמת בספר ליד המתכון ציון טוב/טוב מאוד/מצוין. הזיכרון הזה מעלה בי חיוך . היום הכול כל כך שונה…..
שפע ספרי הבישול והאפייה עצום! קארין גורן המצוינת, בני סיידא הנפלא, שגב המקורי והמעניין ועוד רבים וטובים. תכניות הבישול והאפייה בטלוויזיה רבות ומגוונות ומציעות מתכונים מופלאים.
והאינטרנט, הו האינטרנט. אין ספק שהגלובליזציה והעולם הדיגיטלי פתחו בפנינו עולם קולינרי מרתק!
לאחרונה יש לי נטייה לחדש גם במטבח. יש לי את אותם מתכונים מנצחים ממלאי ספרי הבישול שלי, אבל בכל הזדמנות שאני מארחת, אני משוטטת לי בדפי האינטרנט בחיפוש אחר משהו אחר, מגניב, טעים, מיוחד.
בארבעת שנות התואר הראשון באוניברסיטה, עבדתי כמלצרית במסעדה איטלקית בתל אביב בשם "בוקצ'יו". מספר לא מועט של שנים עברו מאז, אך טעמה של הפנקוטה הטעימה ביותר שאכלתי בחיי, לא מש מזיכרוני ומחיכי.
מסעדת "בוקצ'יו". הבית השני שלי בשנות התואר הראשון.
אז התחלתי לחפש…. ומצאתי מגוון של מתכוני פנקוטה עם רטבים שונים. וניסיתי כל אחד מהם. חלקם היו מוצלחים יותר, חלקם פחות. עד אותו מתכון קטן, שאחרי שינוי ושדרוג, הגיע כמעט לאותה רמה של אותו אחד יחיד ומיוחד מבית "בוקצ'יו".
המנה הזו גורמת לאורחי להוציא קולות שונים ומשונים מגרונם (ואני מפרשת אותם לקולות הנאה).
אני מניחה שאתן נמצאות בשלב שבו אתן תרות אחר קינוח מופלא לארוחת החג. בין אם מארחות או מתארחות, מלבד עוגת הדבש המסורתית, משתפת אתכן בקינוח המנצח שלי. את הרטבים אני מכינה ללא סיוע מספר או דף אינטרנט, כך שהם נתונים לשינוי ושדרוג לפי טעמכם.
בתקווה שתהיה לכן שנה טעימה ומתוקה.
פנקוטה:
(ל-6 מנות)
1 ליטר שמנת מתוקה
חצי כוס סוכר
90 גר' סוכר וניל
חצי שקית ג'לטין
בסיר מביאים את השמנת המתוקה למצב של כמעט רתיחה. מוסיפים חצי כוס סוכר ואבקת סוכר וניל ומערבבים עד שנמס לחלוטין. מוסיפים את אבקת הג'לטין ומערבבים עד שנמסה לחלוטין ונטולת חתיכות.
מעבירים לכלי הגשה אישיים בעזרת מצקת. מכסים בניילון נצמד. רצוי מינימום של שש שעות מקרר לפני ההגשה.
הרטבים:
רוטב מנגו
3 יחידות מנגו רך
כף ליקר פירות (מלון, תפוזים וכדו')
2 כפיות מיץ מלימון טרי
את כל המרכיבים מערבבים בבלנדר ידני עד לקבלת מחית חלקה.
מניחים כף מעל כל פנקוטה.
רוטב פירות יער
רבע שקית אוכמניות קפואים
רבע שקית תותים קפואים
רבע שקית פטל קפוא
מקל וניל
סוכר
2 כפות ליקר פירות
מעבירים את הפירות לסיר וממלאים במים עד חצי מגובה הפירות. מוסיפים את שאר החומרים. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים עוד כרבע שעה על אש קטנה. מועכים בבלנדר ידני.
הפנקוטה שלי. עיצוב וצילום: רוית רוד
הפנקוטה מצוינת גם עם רוטב שוקולד חם בסיסי של עוגה.
שלכם באהבה,
רוית
והטיזר כמובטח…. הצצה לחלק קטן מעיצוב שולחן חג שלי
והטיזר כמובטח…. הצצה לחלק קטן מעיצוב שולחן חג שלי
עיצוב וצילום: רוית רוד
4 מחשבות על “זכרון ילדות, מתכון אחד מנצח, פריט עיצובי מיוחד במינו וטיזר קטן”
מקורי, יצרתי, מרענן, תאווה לעיניים ולחייך
רוית יקרה, השטיח מעניין !! הסיפור מרתק.
והעיקר רוטב פירות היער שמהווה אפגרייד לרוטב שאני מכינה. (גם לי יש מתכון נפלא לפנקוטה אותו אני מתכוונת להכין לארוחת החג).
הבלוג שלך מרענן, המשיכי והצליחי. שתהיה לנו שנה נפלאה
חיבוק
השטיח פשוט נפלא בעיני ותודה ששיתפת. את הקינוח אימצתי. אוהבת את הדרך שבה את מבטאת עצמך. נהנת לעקוב.
אני דווקא לא מתחברת לאריחים הישנים סטייל יפו. מה שכן, אני מאוד מחוברת לכל מה שקשור לאוכל. הלוואי והייתי מצליחה להכין משהו אחר לאורחים שלי שמקבלים כל פעם מחדש את אותם כדורי שוקולד מעפנים. לפחות הצלחות יפות.